מהי מכונת גלידה

מכונת גלידה היא מכונה שבוחשת ומקפיאה את התערובת  בו זמנית וכתוצאה מכך הגלידה מקבלת אוויר אשר מגדיל את נפחה.

ישנם מספר סוגים של מכונות גלידה

מכונת

מכונת גלידה ידנית

 גלידה ידנית

מכונת גלידה להפעלה ביד מורכבת מדלי, העשוי בד"כ מעץ, עם מיכל פנימי ממתכת. מערכת של בוחשים מסתובבת בתוך המכל ע"י ידית חיצונית. כדי להקפיא את הגלידה משתמשים בתערובת של קרח ומלח וכך מגיעים לטמפרטורת קפיאה נמוכה יותר.

 

 

מכונת גלידה פשוטהמכונת גלידה פשוטה (לא מומלץ תוצאות עלובות)

במכונה זו יש להכניס את המכל לתא ההקפאה למשך 24 שעות לפחות. בסוג מכונה זו הבוחשים הינם חשמליים. במכונה זו ניתן להכין גלידה אחת בלבד ואז צריך להחזיר את המכל להקפאה למשך 24 שעות נוספות. כמו כן תערובת לגלידה חייבת להיות מקוררת לפני ההכנסה למכונה בכדי שהגלידה תצליח.

 

מכונת גלידהמכונת גלידה – בחישה והקפאה אוטומטית – “הצעקה האחרונה"

זו המכונה הטובה ביותר הקיימת בשוק לצרכים ביתיים. במכונה זו נדרש צינון של המכשיר למשך 5-6 דקות בלבד לפני הכנסת החומרים להכנת גלידה. לאחר מכן עובדת המכונה לבחישת התערובת תוך כדי הקפאתה למשך זמן הנקבע מראש. כשפעולת הבחישה נפסקת , נמשכת פעולת הקפאת הגלידה.
הזמן הנדרש לבחישה הוא כ 20-30 דקות בלבד. במכונה זו הגלידה תמיד מצליחה

מי המציא את מכונת הגלידה ?

דודה אמריקאית אחת בשם גברת ג'ונסון המציאה את מכונת הגלידה, שאפשרה להכין כמויות גדולות של גלידה, במהירות ובאיכות טובה. מישהו אחר הלך אמנם ורשם את הפטנט על שמו, אבל השאיר לה את הכבוד, וקרא להמצאה "מכונת הגלידה של ג'ונסון"

אז איך התחיל כל עיניין הגלידה?
הקינוח הזה בשם גלידה עבר גלגולים עד הגיעו לשלב המוכר לנו היום.
על מנת לייצר גלידה בעבר האדם היה צריך להתגבר על תהליך ההקפאה.
ישנם רישומים מלפני 3000 שנה (1100 לפנה"ס) על סינים שליקטו קרח מנהרות קפואים בתקופת החורף לשימוש מאוחר יותר. מסופר על תערובת רכה של אורז וחלב שנארזה בשלג ובדרך הפכה למוצקה.
את הגלידה מייחסים לעיתים קרובות למרקו פולו. במאה ה- 13 הביא מרוקו פולו מסין לאיטליה את השיטה של הכנת מיצי פירות קרים וקפואים וכך החלה האופנה לסורבה (גלידה שמבוססת על פרי בעל טעם חמצמץ) ורק בהמשך התפתחה תעשיית הגלידות .
במהלך המאה ה- 17 חצרות אירופאית שונות היו עדות להצגת קרחונים ואח"כ גלידה- בתקופה זו נבנו בתי קרח בארמונות רבים באירופה.
בסוף המאה ה- 19 הגלידה נהפכה פופולארית בקרב בורגנים, בתי קפה, בתי תה, במדינות שונות וארה"ב, הייצור היה תהליך קשה, יקר ומסובך וזה הפך את הגלידה למוצר לעשירים בלבד.
1843 פריצת דרך- עקרת בית אמריקאית (ננסי ג'ונסון) המציאה את מכונת הגלידה הידנית אשר אפשרה ייצור גלידה בצורה קלה יותר.
השנים 1900 עד 1920 היו שנות ה"בום" בתעשיית הגלידה- ייצור הגלידה גדל מ-5 מיליון גלון בשנה ל- 100 מיליון גלון בשנה.
1896 – יוצר גביע הגלידה הראשון בניו יורק ע"י מהגר איטלקי
1922- המצאת מקל הגלידה
כל אלה גרמו ביחד לעלייה ניכרת בצריכה.

ייצור הגלידה:
קיימות שיטות רבות להכנת הגלידה ,אך יש לשים לב ל-2 דברים:
החומרים:  חלב מרוכז,סוכר, שמנת, מים ועוד- יש להקפיד על איכותם של החומרים (פירות טריים, לעיתים שימוש בכמה סוגי חלב כדי להגיע לטעם
יותר טוב וכד').
דרך ואופן ההכנה כשהבסיס הוא ערבוב החומרים והקפאה. התערובת אותה מקפיאים צריכה להיות אחידה ובעלת קשרים כימיים פנימיים רבים- וזה מה שיוצר גלידה רכה ונעימה ללא רסיסי קרח שנותנים תחושה לא נעימה בפה.
בנוסף יש להקפיד על ערבוב התערובת- במכונות לייצור גלידה המכונה מערבלת את התערובת בתוך מיכל קפוא, כך שהקפאת הגלידה נעשית תוך כדי הערבול הבלתי פוסק והכנסת האוויר לתערובת.
למי שמכין בבית – בכל חצי שעה עד שעה רצוי להוציא את הגלידה מהמקפיא ולערבב אותה ולחזור על פעולה זו כמה פעמים- וכך נוצר מרקם אוורירי ורך לגלידה.

-כדי לדעת אם הגלידה "טיבעית" ללא צבעי מאכל, יש להסתכל על טעם הבננה, אם הוא צהוב אז זה מלאכותי (ובטח גם שאר הגלידות באותו מקום).
גלידת בננה אמיתית , טיבעית, בעלת טעם בננה עשיר ונפלא , צבעה תמיד יהיה אפור !


No comments so far.

כתיבת תגובה

Your email address will not be published. Website Field Is Optional.

COMMENTCOMMENT
השם שלךהשם שלך
אימיילאימייל
WEBSITEWEBSITE